תחילת העבודה על דירה זו היתה מסובכת שהרי היא הייתה מחולקת ל 5 דירות קטנטנות ומסועפת במסדרונות והמון דלתות. את כל אלה החליף חלל רחב ידיים רגוע ושליו, פתוח אל מרפסת נעימה, המרחיקה ומקרבת אל הרחוב הסואן והעמוס. הדירה היא מפלט מן שאון העיר אל פינה חמה לזוג ושני ילדיהם.

 

כבר בכניסה ישנה אתנחתה, כאשר למולך קיר מנותק מצידיו ומעליו הנושא עליו מראה, קולב ושידה קטנה האומרים: עצור, נשום, הורד הילוך ומזמין לחקור מה יש מאחוריו. ואכן, מאחוריו, נגלה מטבח יחודי שהוא בעצם מזנון ישן וארון שהוסב; דלתותיו הפכו מגירות, מעליו הוספה קומה נוספת של מגירות, הוא הועמק לעומק הנכון ואף "הושתל" בו מדיח כלים. את התנור, המיקרו ושאר הבלאגן הכנסתי ליחידה נסתרת העומדת אל מולו. כל אלה, מקנים למטבח, הפתוח אל חלל המגורים, הרגשה של המשכיות הסלון והגדלתו ולא פונקציה נוספת ומבולגנת בתוך הסלון.

 

חלל המגורים ניחן במפתחים גדולים אך אינן שווים בגודלם. כדי להקנות להם רוח שווה, הכנסתי את צורתו של החלון הקטן אל החלון הגדול וכך הם בעצם נראים "אחים". הרמקולים השקועים בתקרה ויחידת המדיה הנסתרת מנגנים מוסיקה נעימה באופן קבוע.

 

חלל העבודה/ אירוח נסגר ע"י דלתות תריס ישנות שהוסבו לדלתות הזזה ומפתחם הרחב יוצר תחושה של הגדלת חלל המגורים. מאחורי קירו של חלל זה מוחבאים בארון כל שירותי הבית- הכביסה והאחסון.

 

בחדר השינה של ההורים ישנה מגמה של חמימות כאשר פרקט העץ עולה על הקיר האחורי ווילונות פישתן מכסים את פתחי האור. כובעים של אדונים משתמשים גופי תאורה ומכניסים הומור לחלל. עמוד תמיכה נוצל לפינת איפור מצידור האחד ולכניסה לחלל הרחצה הפרטי, מצידו השני.