הדירה ברחוב צפת

חלל הבית כולו הינו צר וארוך כשבצידו האחד של הבית דלת הכניסה ובצידו הרחוק- המרפסת וחלל המגורים. אלה, הביאה למצב בו יש ללכת דרך החלל הפרטי כדי להגיע אל החלל הציבורי. הדרך הזו הפכה מעניינת כאשר ההתייחסות אליה הייתה כמו אל מדרחוב קטן הנותן אפשרות הצצה אל בתים פרטיים, כמו בנווה צדק, למשל. בחירת הריצוף האספלטי נבעה מתוך כך וגם בשימוש בפנסי רחוב ועמודי התמיכה החשופים. הדלתות הכפולות והמסוגננות של החדרים ודלתות התריס הישנות, יוצרות סקרנות להציץ לתוך הנעשה מאחוריהן ולוקחות את הדייר והמבקרים בבית, כמו אל "טיול" קטן בכל פעם.

 

חלל המגורים, במראה ראשוני, חף ממכשירי מדיה ונראה כמו חדר שיחה בלבד אך אין הדבר כזה. הטלוויזיה יוצאת עם זרוע ארוכה מתוך חדר העבודה/ אירוח, רמקולים חבויים בקירות ואף מסך יורד, כולם אופציות נסתרות בחלל זה. הויטרינות הגדולות מכניסות את הצמחייה הירוקה מן החוץ אל הפנים ויחד עם התקרות הגבוהות ועמודי הבטון החשופים, התחושה בחלל היא של מקום שבו ההקשבה היא העיקר. לכל אלה מצטרף קיר מחופה לוחות בטון המנותק מין התקרה ויוצר קוביה של חומר חזק ויציב. קיר זה מסתיר את האמבטיה המרכזית ואף תומן בחובו את ארון מכונת הכביסה והייבוש.

 

המטבח משלב בתוכו את פינת האוכל כשהוא חובק אותה בשילוב של נגרות חדשה עם יחידה ארוכה וישנה משוק הפישפשים. אין הפרדה בין השניים והם מתקיימים בכפיפה אחת ובהרמוניה. הקוריאן החדשני בעל שני הצבעים המחוברים יחדיו, עומד בניגוד ליחידה הנושנה ולחלון העץ שפורק מבית הרוס והותקן בחלל זה מחדש, במלא הדרו. גם כאן, המפתחים הגדולים המכניסים את הצמחייה מבחוץ אל הפנים, מקנים תחושה של בית קטן ב... עיר.

 

את חדרי השינה מהדרים טפטים מסוגננים ומתוך חלל השינה של ההורים עוברים אל ארון ההלבשה שהוא מעיין מעבר אל חלל הרחצה. את חלל הרחצה חיפיתי בשילובים של אריחים משתנים כאילו באופן רנדומלי ללא גימורי קו ישר, כמזכיר בנית לבנים, לעומת רצפת התחרה העדינה.

בחזרה לעמוד פרוייקטים
בחזרה לתפריט העליון